תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome)
מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
תסמונת התעלה הקרפלית, (נקראה גם קרפאל טונל, קרפל טונל, תעלה קפרלית או תעלה קרפאלית) נגרמת מדחיסת העצב המדיאני בתוך תעלה צרה ובלתי ניתנת להתרחבות בפרק כף היד, הנקראת התעלה הקרפלית. תעלה זו בנויה כך שעצמות פרק כף היד מהוות את השכבה הפנימית שלה, והרצועה העבה הנקראת פלקסור רטינאקולום או רצועה טבעתית, מהווה את השכבה החיצונית.
עצב התווך (מדיאני) עובר בתוך התעלה הקרפלית ומספק תחושה לשתי אצבעות: האגודל והאמה, ושולט על קבוצת שרירים בבסיס האגודל, החיוניים לפעולות מוטוריות עדינות. מסביב לעצב המדיאני נמצאים גידי הכופף העמוקים של האצבעות, המוקפים בקרום סינוביאלי שמאפשר את תנועתם החלקה.
כאשר הקרום הסינוביאלי או הרצועות מתרחבים עקב דלקת, לחץ נוצר בתוך התעלה והעצב המדיאני עלול להידחס. במקרים רבים לא ניתן למצוא סיבה ברורה לתסמונת, אך קיימים גורמים מעודדים כמו הריון, סוכרת, או מאמץ חוזרני.
סיבוכים אפשריים בתסמונת התעלה הקרפלית
במקרים חמורים, תסמונת התעלה הקרפלית עלולה לגרום לתחושת נימול וחולשה באגודל ובאמה. עם הזמן, תיתכן פגיעה עצבית שעלולה להוביל לאובדן כוח באגודל ולדלדול שרירים (גלב) באזור בסיס האגודל. כאשר זה קורה, מדובר בפגיעה מוטורית חמורה יותר שמקשה על ביצוע פעולות עדינות ביד.
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית
האבחנה נעשית על סמך תלונות של המטופל על כאבים ונימול באגודל ובאמה, המופיעים בעיקר בלילה או בבוקר עם היקיצה. תסמינים נוספים כוללים ירידה בכוח האחיזה ושחרור בלתי נשלט של חפצים מהיד.
מבחן פלן הוא בדיקה נפוצה לאבחון התסמונת, שבה מתבצעת כפיפה ממושכת של פרק כף היד, דבר המעורר את תחושת הנימול. בנוסף, הקשה קלה על התעלה הקרפלית (סימן טינל) יכולה לגרום לנימולים. לצורך אבחון סופי, ניתן לבצע EMG (אלקטרומיוגרפיה), בדיקה חשמלית הבוחנת את ההולכה העצבית ומראה האם קיימת חסימה בהעברת האותות בעצב המדיאני.
אפשרויות טיפול
במקרים קלים, כאשר לא נגרם אובדן כוח משמעותי, ניתן להתחיל בטיפול שמרני הכולל מתן תרופות אנטי-דלקתיות, שימוש בסד לשורש כף היד, ולעיתים גם זריקת סטרואידים. אם הטיפול השמרני אינו עוזר או אם הפגיעה חמורה, יש צורך בהתערבות כירורגית.
הניתוח נועד לשחרר את הלחץ על העצב המדיאני באמצעות פתיחת התעלה הקרפלית. הניתוח מבוצע על ידי חיתוך הרצועה החיצונית של התעלה, מה שמאפשר לה להתרחב ולהפחית את הלחץ על העצב.
מהלך הניתוח בהרדמה מקומית
במהלך הניתוח, המטופל ער, אך האזור המנותח מורדם לחלוטין. אין צורך בצום לפני הניתוח, וניתן להמשיך לקחת תרופות קבועות, כולל מדללי דם. על המטופל להגיע עם מלווה ליום הניתוח. לאחר קבלת המטופל במרפאה וחתימה על טופס הסכמה, ייפגש המטופל עם הרופא המנתח לאישור אזור הניתוח.
התאוששות והמשך טיפול לאחר הניתוח
הניתוח אורך כ-20 עד 30 דקות, ולאחריו המטופל מועבר להתאוששות קצרה. מאחר ומדובר בהרדמה מקומית, ניתן לחזור הביתה באותו היום. תהליך ההחלמה מלווה בתחושת אי נוחות קלה באזור הצלקת למשך מספר שבועות, אך זו נוטה להשתפר בהדרגה.
בדרך כלל, תחושת הנימול נעלמת לחלוטין לאחר הניתוח, במיוחד אם הפגיעה לא הייתה חמורה. לאחר הניתוח יש להחזיק את היד בתחבושת למשך כ-15 ימים, ולהימנע ממאמץ גופני מיותר בתקופה זו.
האזור המנותח עשוי להישאר רגיש למשך כחודש וחצי, וזהו חלק טבעי מתהליך ההחלמה.
חזרה לשגרה
לאחר כשבועיים ניתן להתחיל לחזור בהדרגה לפעילות שגרתית. לפעילות גופנית מלאה ניתן לחזור לאחר שלושה שבועות, אך יש להישמע להנחיות הרופא לגבי קצב השיקום, בהתאם למצב היד.
סיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים, אך רובם נדירים. הסיבוכים השכיחים ביותר כוללים:
-
- זיהום: למרות שהסיכון לזיהום נמוך מאוד בזכות הקפדה על פרוטוקולים סטריליים, עדיין קיים סיכון לזיהום באזור החתך הניתוחי. במקרה של הופעת נפיחות מוגזמת, כאב חריף, אדמומיות או חום, יש לפנות לרופא בהקדם.
- דימום או שטפי דם: לאחר הניתוח ייתכן דימום קל או הופעת שטפי דם באזור הניתוח, אך לרוב מדובר בתופעה חולפת.
- צלקת כואבת: לאחר הניתוח, ייתכן כי האזור שבו נוצרה הצלקת יישאר רגיש וכואב למשך מספר שבועות. ברוב המקרים, התחושה משתפרת בהדרגה ככל שהאזור מתרפא.
- פגיעה עצבית: אם כי נדיר, ייתכן נזק זמני או קבוע לעצבים קטנים באזור הניתוח, דבר שעלול להוביל לחוסר תחושה או נימול באזורים הסמוכים.
- נפיחות ממושכת: במקרים מסוימים, הנפיחות עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ולהגביל את התנועה לזמן מה לאחר הניתוח.
במקרים חמורים שבהם הייתה פגיעה עצבית משמעותית לפני הניתוח, ייתכן שההחלמה תהיה חלקית והסימפטומים לא ייעלמו לחלוטין. במקרים אלו, הניתוח משמש כהתערבות למניעת החמרה נוספת בפגיעה העצבית.
קרוא על האצבע הדק
תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome)
מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
תסמונת התעלה הקרפלית, (נקראה גם קרפאל טונל, קרפל טונל, תעלה קפרלית או תעלה קרפאלית) נגרמת מדחיסת העצב המדיאני בתוך תעלה צרה ובלתי ניתנת להתרחבות בפרק כף היד, הנקראת התעלה הקרפלית. תעלה זו בנויה כך שעצמות פרק כף היד מהוות את השכבה הפנימית שלה, והרצועה העבה הנקראת פלקסור רטינאקולום או רצועה טבעתית, מהווה את השכבה החיצונית.
עצב התווך (מדיאני) עובר בתוך התעלה הקרפלית ומספק תחושה לשתי אצבעות: האגודל והאמה, ושולט על קבוצת שרירים בבסיס האגודל, החיוניים לפעולות מוטוריות עדינות. מסביב לעצב המדיאני נמצאים גידי הכופף העמוקים של האצבעות, המוקפים בקרום סינוביאלי שמאפשר את תנועתם החלקה.
כאשר הקרום הסינוביאלי או הרצועות מתרחבים עקב דלקת, לחץ נוצר בתוך התעלה והעצב המדיאני עלול להידחס. במקרים רבים לא ניתן למצוא סיבה ברורה לתסמונת, אך קיימים גורמים מעודדים כמו הריון, סוכרת, או מאמץ חוזרני.
סיבוכים אפשריים בתסמונת התעלה הקרפלית
במקרים חמורים, תסמונת התעלה הקרפלית עלולה לגרום לתחושת נימול וחולשה באגודל ובאמה. עם הזמן, תיתכן פגיעה עצבית שעלולה להוביל לאובדן כוח באגודל ולדלדול שרירים (גלב) באזור בסיס האגודל. כאשר זה קורה, מדובר בפגיעה מוטורית חמורה יותר שמקשה על ביצוע פעולות עדינות ביד.
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית
האבחנה נעשית על סמך תלונות של המטופל על כאבים ונימול באגודל ובאמה, המופיעים בעיקר בלילה או בבוקר עם היקיצה. תסמינים נוספים כוללים ירידה בכוח האחיזה ושחרור בלתי נשלט של חפצים מהיד.
מבחן פלן הוא בדיקה נפוצה לאבחון התסמונת, שבה מתבצעת כפיפה ממושכת של פרק כף היד, דבר המעורר את תחושת הנימול. בנוסף, הקשה קלה על התעלה הקרפלית (סימן טינל) יכולה לגרום לנימולים. לצורך אבחון סופי, ניתן לבצע EMG (אלקטרומיוגרפיה), בדיקה חשמלית הבוחנת את ההולכה העצבית ומראה האם קיימת חסימה בהעברת האותות בעצב המדיאני.
אפשרויות טיפול
במקרים קלים, כאשר לא נגרם אובדן כוח משמעותי, ניתן להתחיל בטיפול שמרני הכולל מתן תרופות אנטי-דלקתיות, שימוש בסד לשורש כף היד, ולעיתים גם זריקת סטרואידים. אם הטיפול השמרני אינו עוזר או אם הפגיעה חמורה, יש צורך בהתערבות כירורגית.
הניתוח נועד לשחרר את הלחץ על העצב המדיאני באמצעות פתיחת התעלה הקרפלית. הניתוח מבוצע על ידי חיתוך הרצועה החיצונית של התעלה, מה שמאפשר לה להתרחב ולהפחית את הלחץ על העצב.
מהלך הניתוח בהרדמה מקומית
במהלך הניתוח, המטופל ער, אך האזור המנותח מורדם לחלוטין. אין צורך בצום לפני הניתוח, וניתן להמשיך לקחת תרופות קבועות, כולל מדללי דם. על המטופל להגיע עם מלווה ליום הניתוח. לאחר קבלת המטופל במרפאה וחתימה על טופס הסכמה, ייפגש המטופל עם הרופא המנתח לאישור אזור הניתוח.
התאוששות והמשך טיפול לאחר הניתוח
הניתוח אורך כ-20 עד 30 דקות, ולאחריו המטופל מועבר להתאוששות קצרה. מאחר ומדובר בהרדמה מקומית, ניתן לחזור הביתה באותו היום. תהליך ההחלמה מלווה בתחושת אי נוחות קלה באזור הצלקת למשך מספר שבועות, אך זו נוטה להשתפר בהדרגה.
בדרך כלל, תחושת הנימול נעלמת לחלוטין לאחר הניתוח, במיוחד אם הפגיעה לא הייתה חמורה. לאחר הניתוח יש להחזיק את היד בתחבושת למשך כ-15 ימים, ולהימנע ממאמץ גופני מיותר בתקופה זו.
האזור המנותח עשוי להישאר רגיש למשך כחודש וחצי, וזהו חלק טבעי מתהליך ההחלמה.
חזרה לשגרה
לאחר כשבועיים ניתן להתחיל לחזור בהדרגה לפעילות שגרתית. לפעילות גופנית מלאה ניתן לחזור לאחר שלושה שבועות, אך יש להישמע להנחיות הרופא לגבי קצב השיקום, בהתאם למצב היד.
סיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים, אך רובם נדירים. הסיבוכים השכיחים ביותר כוללים:
-
- זיהום: למרות שהסיכון לזיהום נמוך מאוד בזכות הקפדה על פרוטוקולים סטריליים, עדיין קיים סיכון לזיהום באזור החתך הניתוחי. במקרה של הופעת נפיחות מוגזמת, כאב חריף, אדמומיות או חום, יש לפנות לרופא בהקדם.
- דימום או שטפי דם: לאחר הניתוח ייתכן דימום קל או הופעת שטפי דם באזור הניתוח, אך לרוב מדובר בתופעה חולפת.
- צלקת כואבת: לאחר הניתוח, ייתכן כי האזור שבו נוצרה הצלקת יישאר רגיש וכואב למשך מספר שבועות. ברוב המקרים, התחושה משתפרת בהדרגה ככל שהאזור מתרפא.
- פגיעה עצבית: אם כי נדיר, ייתכן נזק זמני או קבוע לעצבים קטנים באזור הניתוח, דבר שעלול להוביל לחוסר תחושה או נימול באזורים הסמוכים.
- נפיחות ממושכת: במקרים מסוימים, הנפיחות עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ולהגביל את התנועה לזמן מה לאחר הניתוח.
במקרים חמורים שבהם הייתה פגיעה עצבית משמעותית לפני הניתוח, ייתכן שההחלמה תהיה חלקית והסימפטומים לא ייעלמו לחלוטין. במקרים אלו, הניתוח משמש כהתערבות למניעת החמרה נוספת בפגיעה העצבית.
קרוא על האצבע הדק