ארתרופלסטיה של בסיס האגודל לטיפול בדלקת מפרקים (CMC1 Arthroplasty)
מהי ארתרופלסטיה של בסיס האגודל?
ארתרופלסטיה של בסיס האגודל היא פרוצדורה כירורגית לטיפול בשחיקה בסחוס בבסיס האגודל (ארטרטיטיס). שחיקה במפרק זהגורמת לכאב בתנועת האגודל, ולעיתים מלווה בתחושת חריקות כואבות, דבר המקשה על פעולות יום-יומיות, כגון פתיחת צנצנות או סיבוב מפתח. הכאב גורם לפגיעה בתפקוד היד ומקשה על שימוש בכוח באגודל.
טיפול בדלקת מפרק CMC (אוסטאוארתריטיס בבסיס האגודל)
- טיפול שמרני
בשלבים המוקדמים של דלקת מפרק CMC באגודל, ניתן לנסות גישות שמרניות המספקות לעיתים הקלה בכאב ובדלקת. טיפולים אלה כוללים תרופות אנטי-דלקתיות, שימוש בסד לאגודל לייצוב ותמיכה במפרק, ולפעמים הזרקת סטרואידים להפחתת דלקת וכאב. - PRP Platelet-Rich Plasma
אפשרות ביניים, המבוססת על ביולוגיה מתקדמת, היא טיפול ב-PRP (פלסמה עשירת טסיות). בתהליך זה נוטלים כמות קטנה של דם מהמטופל, מרכזים את הטסיות ואת גורמי הגדילה, ומזריקים את התמצית ישירות למפרק הפגוע. הטיפול עשוי להפחית כאב ודלקת, ובמקרים מסוימים אף לדחות או למנוע את הצורך בניתוח. - אפשרויות ניתוח
אם הטיפולים השמרניים אינם מקלים מספיק או אם המפרק נפגע באופן משמעותי, ייתכן שיהיה צורך בניתוח. קיימות שתי שיטות עיקריות לניתוח:- ארתרופלסטיקה של המפרק (Joint Arthroplasty): החלפת מפרק בסיס אגודל
בניתוח זה מחליפים את בסיס האגודל בשתל או תותבת. ארתרופלסטיקה מאפשרת בדרך כלל חזרה לתפקוד תוך כשלושה שבועות, עם מעט מאוד כאב או ללא כאב כלל. עם זאת, הניתוח דורש תנאים טכניים מסוימים, כגון איכות מספקת של העצם והיעדר דלקת מפרקים משמעותית במפרקים סמוכים. - טרפזקטומי (Trapezectomy):
במקרים שבהם ארתרופלסטיקה אינה מתאימה או שקיימות סיבות המונעות את ביצועה, מבצעים טרפזקטומי – הסרת עצם הטרפזיום. פרוצדורה זו דורשת תקופת החלמהארוכה יותר (בין 3 ל-6 חודשים), אך עשויה להניב תוצאות טובות לטווח הארוך.
- ארתרופלסטיקה של המפרק (Joint Arthroplasty): החלפת מפרק בסיס אגודל
הנחיות טרום-ניתוחיות (בהרדמה כללית)
- בדיקות טרום-ניתוחיות:
- מתחת לגיל 30: בדיקות דם מלאות, כולל תפקודי כליות, קרישת דם ומשקל.
- גיל 30-60: בנוסף לבדיקות הנ"ל, דרוש א.ק.ג.
- מעל גיל 60: בנוסף לכל הבדיקות, יש לבצע צילום חזה.
- הנחיות צום לפני הניתוח:
- בשר: צום לפחות 8 שעות.
- אוכל אחר: צום לפחות 6 שעות.
- סיגריות: להפסיק לפחות 6 שעות לפני הניתוח.
- מים: להפסיק לפחות שעתיים לפני הניתוח.
- הנחיות מיוחדות לתרופות:
- יש להפסיק תרופות מסוג Saxenda/Ozempic שבוע לפני הניתוח.
- יש להפסיק Metformin לפחות 48 שעות לפני הניתוח.
- אם נוטלים Coumadin, יש לבצע מעבר ל-Low Molecular Weight Heparin.
- יש לעדכן את הצוות במידה ונוטלים Coumadin, Metformin, Saxenda/Ozempic או אינסולין להמשך תיאום.
הנחיות לאחר הניתוח החלפת מפרק בסיס אגודל
לאחר הניתוח, לרוב תשוחררו הביתה באותו היום. יש לשמור על התחבושת נקייה ויבשה עד הביקורת הראשונה. תנועת אצבעות מיידית מומלצת, אך יש להימנע מהרמת משקל של מעל 1 ק"ג או מהפעלת עומס כבד במשך לפחות שישה שבועות.
- במקרה של שתל (ארתרופלסטיה): לאחר הניתוח ייתכן שתזדקקו לקיבוע קצר לתמיכה במשך השבועות הראשונים, על מנת לאפשר ירידה בדלקת ולתמוך באזור המנותח. תפקוד האגודל ואחיזת היד לרוב שבים תוך 3 עד 6 שבועות, עם שיפור ניכר בתפקוד היד.
- במקרה של טרפזקטומיה: זמן ההחלמה עשוי להיות מעט ארוך יותר. בעוד הקלה בכאב דומה, החלמה מלאה תדרוש לעיתים פיזיותרפיה ממושכת וחזרה הדרגתית לפעילות רגילה.
תוצאות צפויות של ניתוח החלפת מפרק בסיס אגודל
ארתרופלסטיה של בסיס האגודל היא הליך מבוסס ומוכח, היעיל להפחתת כאב ושיקום תנועת האגודל. ברוב המקרים, המטופלים חווים שיפור משמעותי בתפקוד האגודל, דבר שמקל על פעולות יומיומיות ומפחית את הכאב.
סיבוכים אפשריים של ניתוח החלפת מפרק בסיס אגודל
סיבוכים נדירים אך אפשריים כוללים את הבאים:
- זיהום: סיכון קל לזיהום קיים, אך הוא נמוך בזכות הקפדה על פרוטוקולים סטריליים. מומלץ להימנע מעישון בתקופת ההחלמה, שכן עישון מגביר באופן משמעותי את הסיכון לזיהום.
- המטומה: שטפי דם או הצטברות דם באזור הניתוח עשויים להופיע, אך לרוב חולפים ללא צורך בטיפול נוסף.
- תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS): מצב נדיר אך רציני שיכול לגרום לכאב ממושך ודורש טיפול מיוחד.
- פגיעה עצבית: לעיתים נדירות, עלול להיגרם נזק עצבי לאחד העצבים באזור גב כף היד או האגודל, דבר העלול להוביל לחוסר תחושה זמני או קבוע באזור זה.
- נפיחות ורגישות בצלקת: לעיתים הצלקת עלולה להישאר נפוחה ורגישה למשך מספר שבועות, אך התחושה משתפרת בהדרגה.
- נוקשות זמנית: עשויה להופיע נוקשות זמנית במפרק האגודל, דבר שעשוי לדרוש פיזיותרפיה מיידית או המשכית.
- פריקת השתל או שחיקתו: במקרים נדירים, השתל עלול להפרק בקרוב למועד הניתוח או בהמשך, דבר שעשוי לדרוש תיקון או חזרה על הניתוח. אורך חיי השתל משתנה בהתאם לתנאים מקומיים, אופי השימוש בו, וגורמים בלתי צפויים אחרים. במקרים של שחיקה או שינוי בשתל, יתכן ויהיה צורך בהתערבות נוספת.