טריגר פינגר, אצבע הדק
מהם התסמינים של טריגר פינגר?
טריגר פינגר, אצבע הדק (Trigger Finger) היא בעיה שכיחה הגורמת להפרעה בתנועתיות התקינה של אחת האצבעות או האגודל. התסמין הראשוני שרוב האנשים חווים הוא תחושת נוקשות באצבע, במיוחד בשעות הבוקר או לאחר מנוחה ממושכת. כאשר מנסים לכופף או ליישר את האצבע, ייתכן שיורגש קושי מסוים או תחושת "קפיצה" פתאומית. עם הזמן, מופיע גם כאב מקומי בבסיס האצבע, לרוב באזור שבו הגיד מחליק בתוך התעלה (המכונה מעטפת הגיד).
אחד המאפיינים הברורים ביותר של טריגר פינגר הוא תחושת קליק או קפיצה – כאשר מנסים ליישר את האצבע לאחר כיפוף, היא "משתחררת" בתנועה חדה, לעיתים תוך כדי כאב. בשלבים מתקדמים יותר, האצבע עלולה להיתקע במצב כפוף, ולא תתיישר חזרה אלא באמצעות עזרה חיצונית או לחץ פיזי. מצב זה עלול לגרום לאי נוחות ניכרת ולהפריע בפעולות יומיומיות פשוטות, כמו לפתוח בקבוק, להקליד על מחשב, לאחוז בעט או לשאת חפצים. לעיתים קרובות תתלווה לנוקשות גם נפיחות בבסיס האצבע, ולעיתים ניתן ממש למשש גוש קטן או עיבוי באזור שבו עובר הגיד. התסמינים מחמירים לאחר פעילות מאומצת שדורשת שימוש חוזר ונשנה בידיים, כמו עבודה פיזית, גינון או תפירה. חשוב להבין כי התעלמות מהתסמינים עלולה להחמיר את הבעיה ולהוביל להגבלה קבועה בטווח התנועה של האצבע. במקרים מתקדמים, תיתכן נעילה קבועה של האצבע במצב כפוף, מה שמצריך לעיתים התערבות רפואית, טיפולים שמרניים או ניתוח.
האם אצבע הדק שכיחה יותר באוכלוסיות מסויימות?
אצבע הדק, טריגר פינגר נפוצה יותר בקרב נשים, בעיקר בגילאי 40–60, ובמיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית או מצבים דלקתיים אחרים שפוגעים בגידים.

מהן הסיבות להיווצרות טריגר פינגר?
טריגר פינגר היא מצב שבו נוצר חיכוך בין גידי המכופפים של האצבעות (גידי פלקסור) לבין טבעת סיבית הנקראת פולי. תפקידו של הפולי הוא לשמור את הגידים צמודים לעצם, וכך לאפשר להם להחליק בצורה חלקה בעת כיפוף ויישור האצבעות. הפולי בנויה כך שהיא הדוקה בדיוק מסביב לגידים, ללא יכולת התרחבות. במקרים מסוימים, עקב דלקת בגידים (טנדוניטיס), היווצרות ציסטה או התרחבות של הקרום הסינוביאלי העוטף את הגידים, נוצר לחץ מוגבר בתוך הפולי. זה גורם לחיכוך בין הגיד לטבעת, והתוצאה היא שהגידים אינם מחליקים בצורה תקינה, כך שהאצבע "נתקעת" בזמן כיפוף. לעיתים האצבע נשארת במצב מכופף, והמטופל אינו מסוגל ליישר אותה ללא עזרה מהיד השנייה.
מה כולל הייעוץ הרפואי על ידי אורתופד כף יד לאבחון טריגר פינגר?
תשאול רפואי: איסוף מידע ראשוני על טריגר פינגר, אצבע הדק
השלב הראשון בייעוץ הוא תשאול רפואי יסודי. האורתופד יברר פרטים חשובים כמו מועד תחילת התסמינים, עוצמת הכאב, נוכחות של קפיצה או נעילה באצבע, והשפעתם על התפקוד היומיומי. בנוסף, יישאל המטופל האם התסמינים מחמירים בשעות הבוקר או משתפרים במהלך היום. כחלק מהתשאול, תיבדק גם ההיסטוריה הרפואית האישית, לרבות קיום מחלות רקע כמו סוכרת, מחלות מפרקים דלקתיות או פציעות קודמות באזור כף היד והאצבעות, אשר עלולות להוות גורם סיכון להתפתחות טריגר פינגר. תשאול מדויק מאפשר לרופא לכוון את הבדיקה הפיזית בצורה ממוקדת ולאבחן את הבעיה ביעילות.
בדיקה פיזית: הערכת תנועתיות, תחושתיות ומבנה
לאחר התשאול, יתבצע שלב הבדיקה הגופנית. האורתופד מומחה כף יד ימשש (יבצע פלפציה) את אזור בסיס האצבע וכף היד, ויבחן האם קיימת נפיחות, עיבוי של הגיד או רגישות מקומית. שבה האורתופד מומחה כף יד בודק את היכולת של האצבע לנוע בחופשיות ואת הרגישות באזור הפגוע. לעיתים ניתן להרגיש בליטה קטנה (ציסטה) מעל הפולי, המעידה על בעיה בין הגיד לטבעת המטופל יתבקש לבצע תנועות של כפיפה ויישור של האצבע, במטרה לבדוק האם קיימת "קפיצה" (Triggering) או נעילה חלקית או מלאה של האצבע בתנועה. הבדיקה תכלול גם הערכת טווחי תנועה, זיהוי מגבלות תנועה והערכת עוצמת הכאב הנלווה. ממצאי הבדיקה יסייעו בקביעת האבחנה המדויקת ובחירת תוכנית הטיפול המתאימה.
הערכת דרגת חומרת הטריגר פינגר
האורתופד מומחה כף היד, יבחן את דרגת חומרת המצב הטריגר פינגר לפי קריטריונים מוגדרים: האם מדובר בנוקשות קלה בלבד, בקפיצה מורגשת בזמן התנועה, או בנעילה ממשית של האצבע הדורשת שחרור פיזי בעזרת היד השנייה. בנוסף, תיבחן מידת ההשפעה של המצב על הפעולות היומיומיות של המטופל, כמו כתיבה, אחיזת חפצים או ביצוע פעולות עדינות.
האם יש צורך בבדיקות נוספות באצע הדק
במרבית המקרים, אבחנה של אצבע הדק מתבצעת בהתבסס על התשאול והבדיקה הקלינית בלבד, ללא צורך באמצעי דימות נוספים. רק במצבים חריגים – כאשר קיימת אי-בהירות באבחנה או חשד למצב אחר, יומלץ על ביצוע בדיקות עזר כגון אולטרסאונד של הגיד. במרבית המקרים, האבחנה היא קלינית ואינה דורשת בדיקות נוספות.
מהן ההמלצות לטיפול לשחרור טריגר פינגר?
בסיום אבחון הטריגר פינגר, יציע האורתופד תוכנית טיפול מותאמת בהתאם לדרגת החומרה:
- טיפול שמרני: מנוחה, שימוש בסד לילה, טיפול תרופתי נוגד דלקת, ולעיתים הזרקת סטרואידים מקומית להפחתת הדלקת והנפיחות סביב הגיד.
- טיפול ניתוחי: במקרים בהם טיפול שמרני אינו מביא לשיפור, או כאשר התסמינים חמורים במיוחד, יומלץ על ניתוח זעיר לשחרור הגיד (Trigger Release Surgery). מדובר בניתוח קצר, בעל אחוזי הצלחה גבוהים וזמן החלמה קצר יחסית.
כיצד נערך אבחון טריגר פינגר?
האבחנה של טריגר פינגר מתבצעת על ידי בדיקה גופנית, שבה האורתופד מומחה כף יד בודק את היכולת של האצבע לנוע בחופשיות ואת הרגישות באזור הפגוע. לעיתים ניתן להרגיש בליטה קטנה (ציסטה) מעל הפולי, המעידה על בעיה בין הגיד לטבעת. צילום רנטגן או MRI אינם נדרשים בדרך כלל לאבחנה, אך ייתכן שאורתופד כף היד ימליץ עליהם במקרים מסובכים יותר, כדי לשלול בעיות מבניות אחרות ביד.
מהן אפשרויות הטיפול בטריגר פינגר?
הטיפול הראשוני בטריגר פינגר כולל מתן תרופות אנטי-דלקתיות להורדת הנפיחות והדלקת באזור הגיד והפולי. לעיתים תומלץ זריקת סטרואידים לאזור, שמטרתה להפחית את הדלקת ולשפר את תנועת הגיד בתוך הפולי. אם הטיפול השמרני אינו מספיק, או אם המצב חמור מדי, יש צורך בניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו מבצע אורתופד כף היד חתך קטן מעל הפולי ופותח אותה, כך שהלחץ על הגיד משתחרר והוא יכול להחליק בחופשיות. הניתוח קצר ומבוצע במסגרת אמבולטורית, ללא צורך באשפוז.
על ידי מי נערך ניתוח אצבע הדק, טריגר פינגר?
ניתוח אצבע הדק, או בשמו המקצועי "שחרור טריגר פינגר", מתבצע על ידי אורתופד מומחה, לרוב כזה המתמחה בכף יד וניתוחים מיקרוכירורגיה. תחום רפואי זה מכונה "כירורגיית כף יד", והוא דורש מיומנות גבוהה מאוד בעבודה עדינה על גידים, עצבים ורקמות רכות. הכירורגים שעוסקים בניתוחים אלו הם בדרך כלל אורתופדים שעברו התמחות על (Fellowship) בכירורגיית כף יד, ולעיתים גם פלסטיקאים-כירורגים בעלי התמחות על בכף יד.
מטרת הניתוח היא לשחרר את ההיצרות שנוצרה במעבר הגיד דרך מעטפתו (הפולה), ולפתור את התסמינים המעיקים כמו נעילה, קליקים, כאב ואובדן תפקוד. הניתוח עצמו נחשב יחסית פשוט, מתבצע לרוב בהרדמה מקומית בלבד, ונמשך כ-20-30 דקות. למרות הפשטות הטכנית לכאורה, נדרשת יד מיומנת וניסיון רב כדי למנוע פגיעה במבנים סמוכים ולוודא החלמה מלאה עם שמירה על טווחי התנועה והכוח התקינים של האצבע.
במילים פשוטות? כשאתה בוחר רופא לניתוח כזה – אל תסתכל רק על הקרבה לבית, אלא בעיקר על ההתמחות והמוניטין שלו בתחום כף היד.
מה כולל הניתוח לטיפול בטריגר פינגר בהרדמה מקומית?
במהלך הניתוח לטיפול בטריגר פינגר, באצבע הדק, המטופל ער, אך האזור המנותח מורדם לחלוטין. אין צורך בצום לפני הניתוח, ואין צורך להפסיק נטילת תרופות קבועות, כולל מדללי דם. על המטופל להגיע עם מלווה. לאחר קבלת המטופל במרפאה וחתימה על טופס הסכמה לניתוח, המטופל יפגוש את המנתח אורתופד כף היד שיבדוק ויאשר את אזור הניתוח.
מה כוללת התאוששות והמשך טיפול לאחר הניתוח לטיפול באצבע הדק, טריגר פינגר?
הניתוח לטיפול בטריגר פינגר , נערך על ידי אורתופד כף יד אורך כ-20 עד 30 דקות, ולאחריו המטופל עובר להתאוששות קצרה. מאחר ומדובר בהרדמה מקומית, המטופל משתחרר הביתה באותו היום, ואין צפויים כאבים משמעותיים לאחר הניתוח. במידה ויש כאבים, ניתן לקחת משככי כאבים כמו אופטלגין או אקמול.
לאחר הניתוח לטיפול באצבע הדק, על היד להיות עם תחבושת למשך 15 ימים. בשלושת הימים הראשונים מומלץ להגביה את היד כדי למנוע נפיחות ולהימנע ממאמץ. יש להתחיל בהפעלת האצבעות בתנועות עדינות ובהדרגה, כדי למנוע נוקשות ולהבטיח שיקום נכון. האזור שנותח עשוי להישאר רגיש למשך כחודש וחצי לאחר ניתוח, טריגר פינגר וזהו חלק טבעי מתהליך ההחלמה.
מהו תהליך ההחלמה והחזרה לשגרה לאחר ניתוח לטיפול בטריגר פינגר?
כעבור כשבועיים מיום הניתוח לטיפול בטריגר פינגר, ניתן להסיר את התחבושת ולהתחיל לחזור בהדרגה לשגרה. לפעילות גופנית מלאה ניתן לחזור לאחר שלושה שבועות מיום הניתוח, ולעיתים אף קודם לכן, בהתאם להמלצת האורתופד מומחה בכף היד. פעילויות ספורטיביות ופעילויות פיזיות (עומס מעל חצי ק"ג) אסורות למשך שישה שבועות לפחות. נהיגה עם תחבושת גדולה אסורה מסיבות ביטוחיות.
מהם הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח לטיפול בטריגר פינגר?
כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים בניתוח טריגר פינגר, אך רובם נדירים. הסיבוכים השכיחים ביותר כוללים:
- זיהום: למרות שהסיכון לזיהום נמוך מאוד בזכות הקפדה על פרוטוקולים סטריליים, עדיין קיים סיכון לזיהום באזור החתך הניתוחי. במקרה של הופעת נפיחות מוגזמת, כאב חריף, אדמומיות או חום, יש לפנות לרופא בהקדם.
- דימום או שטפי דם: לאחר הניתוח ייתכן דימום קל או הופעת שטפי דם באזור הניתוח, אך לרוב מדובר בתופעה חולפת.
- צלקת כואבת: לאחר הניתוח, ייתכן כי האזור שבו נוצרה הצלקת יישאר רגיש וכואב למשך מספר שבועות. ברוב המקרים, התחושה משתפרת בהדרגה ככל שהאזור מתרפא.
- פגיעה עצבית: אם כי נדיר, ייתכן נזק זמני או קבוע לעצבים קטנים באזור הניתוח, דבר שעלול להוביל לחוסר תחושה או נימול באזורים הסמוכים.
- נפיחות ממושכת: במקרים מסוימים, הנפיחות עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ולהגביל את התנועה לזמן מה לאחר הניתוח.
במקרים חמורים שבהם הייתה פגיעה עצבית משמעותית לפני הניתוח לטיפול בטריגר פינגר, באצבע הדק, ייתכן שההחלמה תהיה חלקית והסימפטומים לא ייעלמו לחלוטין. במקרים אלו, הניתוח משמש כהתערבות למניעת החמרה נוספת בפגיעה העצבית.
קראו על תסמונת תעלה קרפלית