שבר דיסטל רדיוס
מומחה לכירורגיה אורתופדית וכירורגיית יד
FEBHS - הסמכה אירופאית בכירורגיית יד
מהו שבר דיסטל רדיוס?
שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס, הנקרא גם שבר שורש כף היד, הוא אחד מהשברים הנפוצים ביותר בכל הגילאים. השבר נגרם לרוב כתוצאה מנפילה על כף יד פרוסה קדימה, לעיתים כתוצאה מנפילה מגובה העמידה. השבר מתרחש בקצה התחתון של עצם הרדיוס, הנמצא בסיכון גבוה לשברים, במיוחד בקרב אנשים עם אוסטאופורוזיס, שהיא תופעה של ירידה במינרלים בעצם עקב הגיל.
סיבוכים מיידיים
שברים בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכולים להוביל לסיבוכים מידיים:
סיבוכים אקוטיים:
- פצע פתוח בעור: מכיוון שהרדיוס והאולנה נמצאים קרוב לעור באזור שורש כף היד, שבר חמור עלול לפרוץ דרך העור
- לחץ עצבי: במקרה של תזוזה משמעותית של העצם, החלק השבור עלול ללחוץ על העצב המדיאני הנמצא בצד הפנימי של שורש כף היד. זהו מצב זמני לרוב, ותסמיני הלחץ העצבי משתפרים בדרך כלל לאחר חיבור חלקי העצם למקומם
- פגיעות נוספות: שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכול להופיע יחד עם שבר בקצה (סטילואיד) של האולנה או פגיעה ברצועות סקפולונטיות
איך מתבצע האבחון?
האבחון של שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס נעשה באמצעות בדיקה קלינית, שבה מתגלים עיוותים במבנה שורש כף היד ובחינת סימני לחץ עצבי או פציעות עור. צילום רנטגן מאשר את השבר ומספק מידע מפורט על:
- היקף התזוזה
- מידת מעורבות המפרק
- מספר חלקי העצם
- האם קיימים חלקי עצם קטנים שלא ניתן לשחזר (שבר מרוסק)
אפשרויות טיפול
טיפול שמרני
אם השבר לא זז ואין סימנים לחוסר יציבות, ניתן לטפל בשבר באמצעות גבס בלבד, ללא צורך בניתוח.
טיפול כירורגי
במקרים של תזוזת עצם משמעותית או סיכון לתזוזה, יש צורך בניתוח. הניתוח כולל:
- רדוקציה: חיבור מחדש של חלקי העצם
- אוסטאוסינתזה: קיבועם בעזרת פינים או לוחית עם ברגים
הנחיות טרום-ניתוחיות (בהרדמה כללית)
בדיקות טרום-ניתוחיות
| קבוצת גיל | בדיקות נדרשות |
|---|---|
| מתחת לגיל 30 | בדיקות דם מלאות, תפקודי כליות, קרישת דם ומשקל |
| גיל 30-60 | בנוסף לבדיקות הנ"ל, דרוש א.ק.ג. |
| מעל גיל 60 | בנוסף לכל הבדיקות, יש לבצע צילום חזה |
הנחיות צום לפני הניתוח
חשוב לעמוד בהנחיות אלו במדויק:
- בשר: צום לפחות 8 שעות
- אוכל אחר: צום לפחות 6 שעות
- סיגריות: להפסיק לפחות 6 שעות לפני הניתוח
- מים: להפסיק לפחות שעתיים לפני הניתוח
הנחיות מיוחדות לתרופות
- יש להפסיק תרופות מסוג Saxenda/Ozempic שבוע לפני הניתוח
- יש להפסיק Metformin לפחות 48 שעות לפני הניתוח
- אם נוטלים Coumadin, יש לבצע מעבר ל-Low Molecular Weight Heparin
- יש לעדכן את הצוות במידה ונוטלים Coumadin, Metformin, Saxenda/Ozempic או אינסולין
הנחיות לאחר הניתוח והחלמה
קיבוע פנימי באמצעות לוחית
יתרונות:
- אין צורך בגבס לאחר הניתוח
- שיקום מיידי - ניתן להתחיל מיד לאחר הניתוח
- תחבושת פשוטה - יש לשמור על נקייה ויבשה
טיפול שמרני באמצעות גבס
- יש לשמור על הגבס למשך כ-6 שבועות, ולעיתים אף יותר
- לאחר הסרת הגבס, יש להתחיל שיקום מתאים
- חזרה לעבודה מאומצת ופעילויות ספורטיביות החל מהחודש השלישי
תוצאות צפויות
חשוב לדעת: השגת חזרה לתפקוד מושלם של שורש כף היד נדירה, אך ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות יומיומית ללא מגבלות, עם אובדן קל בלבד של טווח תנועה.
סיבוכים אפשריים
ניתוח זה נפוץ מאוד ובטוח מאוד, ומכאן שסיבוכים נדירים מאוד אך יש לדעת אותם.
סיבוכים שכיחים יחסית:
- נוקשות וכאבים מתמשכים: לעיתים, נותרת נוקשות בשורש כף היד לאחר הניתוח, המלווה בכאבים קלים עד מתמשכים. שיקום אינטנסיבי ופיזיותרפיה עשויים לשפר את המצב
- תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS): תסמונת זו יכולה להופיע לאחר הניתוח ולגרום לנוקשות כואבת במפרק. מדובר בתופעה המשלבת כאבים ונוקשות ללא סיבה זיהומית. במרבית המקרים, שיקום מיוחד וטיפול תרופתי עשויים לשפר את המצב תוך 6 עד 18 חודשים
סיבוכים נדירים:
- זיהום ונזק לעצבים או גידים: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון תאורטי, אך מדובר בסיבוכים נדירים מאוד בשל הקפדה על פרוטוקולים מניעתיים מחמירים
התאחות לא תקינה (Malunion)
במקרים מסוימים, השבר עלול להתאחות במנח לא תקין, דבר העלול להוביל להגבלת תנועה או כאבים בשורש כף היד.
אפשרויות טיפול במקרה של Malunion:
- ניתוח תיקון מנח: אוסטאוטומיה חוזרת (ניתוח תיקון)
- הגבלה בתנועות סיבוביות: ניתן להציע הליך מיוחד לשחזור טווח תנועה (ניתוח מסוג Sauvé-Kapandji או Darrach)