שבר בשורש כף יד, שבר ברדיוס הדיסטלי

מהו שבר בשורש כף היד?

שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס, הנקרא גם שבר שורש כף היד, הוא אחד מהשברים הנפוצים ביותר בכל הגילאים. שבר בשורש כף היד (Wrist Fracture) הוא פגיעה בעצם אחת או יותר מהעצמות המרכיבות את פרק כף היד – אזור הממוקם בין עצמות האמה (הרדיוס והאולנה) לבין עצמות כף היד. מדובר באחת מהפציעות האורתופדיות הנפוצות ביותר, במיוחד בקרב ילדים, מבוגרים לאחר נפילות, ואנשים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת. בין השברים השכיחים ניתן למנות שבר ברדיוס הדיסטלי (שבר בקצה התחתון של עצם האמה) – שהוא הנפוץ ביותר, ושברים בעצמות הקטנות של שורש כף היד, כמו הסקפואיד. הסיבה העיקרית לשבר בשורש כף היד היא נפילה עם יד מושטת קדימה, אשר גורמת לעומס פתאומי על העצמות.

אבחון מוקדם וטיפול נכון הם חיוניים לשמירה על תפקוד תקין של כף היד.

שבר בשורש כף יד

מהם התסמינים בעקבות שבר בשורש כף היד?

שבר בשורש כף היד (בדרך כלל שבר בעצמות הקרפוס, ובעיקר בעצם הסירה – הסקאפויד) יכול להתרחש בעקבות נפילה על יד מושטת או טראומה ישירה. במקרים של שבר בעצם הסירה, ייתכן שהכאב הראשוני יהיה קל יחסית, אך הסיכון לסיבוכים (כמו איחוי לא תקין או נמק של העצם) גבוה – לכן חשוב לא להזניח. התסמינים משתנים לפי חומרת השבר, אך לרוב כוללים:

כאב מקומי בשורש כף היד

  • הכאב מופיע באזור שבין בסיס האגודל לפרק כף היד, במיוחד באזור ה"טבקנית" – שקע קטן בצד האגודל של שורש כף היד.
  • הכאב מחמיר בעת תנועה, במיוחד תנועות סיבוביות של שורש כף היד.

נפיחות בשורש כף היד

  • נפיחות מקומית בפרק כף היד או סביב בסיס האגודל.
  • לעיתים גם שטפי דם (המטומות) באזור.

רגישות למגע בשורש כף היד

  • רגישות במישוש בשקע שבין גיד האגודל לגיד השריר הארוך של האגודל.
  • רגישות עמוקה יותר לעיתים לא נראית מבחוץ, אך מורגשת בעת לחיצה.

הגבלה בתנועה בשורש כף היד

  • קושי בהנעת שורש כף היד, במיוחד בהרמה, כפיפה או סיבוב.
  • תחושת "חולשה" באחיזת חפצים.

כאב מתמשך או כרוני בשורש כף היד

  • כאשר השבר בשורש כף היד אינו מאובחן בזמן או אינו מתאחה כראוי, עלול להופיע כאב מתמשך גם שבועות לאחר הפציעה.

מהם הסיבוכים מיידיים כתוצאה משבר בשורש כף היד?

שברים בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכולים להוביל לסיבוכים מידיים, כגון:

  • פצע פתוח בעור: מכיוון שהרדיוס והאולנה נמצאים קרוב לעור באזור שורש כף היד, שבר חמור עלול לפרוץ דרך העור.
  • לחץ עצבי: במקרה של תזוזה משמעותית של העצם, החלק השבור עלול ללחוץ על העצב המדיאני הנמצא בצד הפנימי של שורש כף היד. זהו מצב זמני לרוב, ותסמיני הלחץ העצבי משתפרים בדרך כלל לאחר חיבור חלקי העצם למקומם.
  • פגיעות נוספות: שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכול להופיע יחד עם שבר בקצה (סטילואיד) של האולנה או פגיעה ברצועות סקפולונטיות.

כיצד נערך האבחון לשבר בשורש כף היד?

האבחון של שבר בשורש כף היד, בקצה הדיסטלי של הרדיוס נעשה באמצעות בדיקה קלינית על ידי אורתופד מומחה לכף יד, שבה מתגלים עיוותים במבנה שורש כף היד ובחינת סימני לחץ עצבי או פציעות עור. צילום רנטגן מאשר את השבר ומספק מידע מפורט על היקף התזוזה, מידת מעורבות המפרק, מספר חלקי העצם, והאם קיימים חלקי עצם קטנים שלא ניתן לשחזר (שבר מרוסק).

מעבר לכך, האבחון כולל גם תשאול רפואי מדוקדק שבו האורתופד כף היד בודק כיצד אירעה הפציעה – נפילה על כף היד, מכה ישירה או חבלה סיבובית – מאחר שלמנגנון הפציעה יש השלכות על סוג השבר וסיבוכיו האפשריים. המומחה יבדוק האם המטופל חש נימול, חולשה או כאב מפושט באצבעות, מה שעלול להעיד על פגיעה בעצבים העוברים באזור שורש כף היד, במיוחד עצב המדיאנוס. ל

לעיתים, נדרש לבצע בדיקות נוספות מעבר לצילום רנטגן כגון CT (טומוגרפיה ממוחשבת) לקבלת תמונה תלת-ממדית ומדויקת יותר של מבנה השבר, בעיקר כאשר מדובר בשבר תוך-מפרקי או כאשר יש תזוזה עדינה שלא נראית בצילום רנטגן רגיל. במקרים מורכבים במיוחד – למשל כשיש חשד לפגיעה ברקמות רכות כמו רצועות, גידים או כלי דם ,ייתכן שתישקל גם בדיקת MRI, אם כי היא פחות שכיחה בשלב הראשוני. חשוב לציין כי אבחון מוקדם ומדויק הוא חשוב ביותר, שכן שבר שלא יאובחן כראוי או שלא יטופל כראוי עלול להוביל לפגיעה בתפקוד היד, כאבים כרוניים, התפתחות של תסמונת התעלה הקרפלית או שינויים ניווניים במפרק. על כן, ההסתכלות הרפואית צריכה להיות מקיפה ולא להסתפק רק באימות קיומו של שבר אלא גם בהערכת מכלול הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם בעקבותיו.

מהן אפשרויות הטיפול בשבר בשורש כף היד?

  • טיפול שמרני: אם השבר בשורש כף היד לא זז ואין סימנים לחוסר יציבות, ניתן לטפל בשבר באמצעות גבס בלבד, ללא צורך בניתוח.
  • טיפול כירורגי: במקרים של תזוזת עצם משמעותית בשורש כף היד או סיכון לתזוזה, יש צורך בהתערבות כירורגית. הניתוח כולל חיבור מחדש של חלקי העצם ("רדוקציה") בשורש כף היד וקיבועם ("אוסטאוסינתזה") בעזרת פינים או לוחית עם ברגים.

מהן הנחיות טרום-ניתוחיות (בהרדמה כללית) לניתוח של שבר בשורש כף היד?

  • בדיקות טרום-ניתוחיות:
  • מתחת לגיל 30: בדיקות דם מלאות, כולל תפקודי כליות, קרישת דם ומשקל.
  • גיל 30-40: בנוסף לבדיקות הנ"ל, דרוש א.ק.ג.
  • מעל גיל 60: בנוסף לכל הבדיקות, יש לבצע צילום חזה.
  • הנחיות צום לפני הניתוח:
  • בשר: צום לפחות 8 שעות.
  • אוכל אחר: צום לפחות 6 שעות.
  • סיגריות: להפסיק לפחות 6 שעות לפני הניתוח.
  • מים: להפסיק לפחות שעתיים לפני הניתוח.
  • הנחיות מיוחדות לתרופות:
  • יש להפסיק תרופות מסוג Saxenda/Ozempic שבוע לפני הניתוח.
  • יש להפסיק Metformin לפחות 48 שעות לפני הניתוח.
  • אם נוטלים Coumadin, יש לבצע מעבר ל-Low Molecular Weight Heparin.
  • יש לעדכן את הצוות במידה ונוטלים Coumadin, Metformin, Saxenda/Ozempic או אינסולין להמשך תיאום.

מהן ההנחיות לאחר הניתוח והחלמה משבר בשורש כף היד?

קיבוע פנימי באמצעות לוחית:

  • אין צורך בגבס לאחר הניתוח בשורש כף היד אם נעשה שימוש בלוחית לקיבוע השבר. ניתן להתחיל שיקום מיד לאחר הניתוח, תוך הקפדה על שמירת התחבושת נקייה ויבשה.
  • מומלץ להימנע מהרמת משקל העולה על 500 גרם עד לפגישת הביקורת עם מנתח כף היד.
  • ניתן לבצע פעילויות יומיומיות לאחר ניתוח של שבר בשורש כף היד, אך אין לבצע פעילות פיזית עם היד המנותחת לפחות שישה שבועות.
  • ניתן להשאיר את הלוחית באופן קבוע, אך ניתן להסירה אם היא גורמת לאי נוחות בהמשך.

טיפול שמרני באמצעות גבס:

  • במקרים שטופלו בגבס, יש לשמור על הגבס למשך כ-6 שבועות, ולעיתים אף יותר.

בכל מקרה, לאחר הסרת הגבס או קיבוע אחר, יש להתחיל שיקום מתאים לצורך החזרת התנועתיות וחיזוק השרירים בשורש כף היד. חזרה לעבודה מאומצת ופעילויות ספורטיביות אפשרית באופן הדרגתי החל מהחודש השלישי. יש לציין כי השגת חזרה לתפקוד מושלם של שורש כף היד נדירה, אך ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות יומיומית ללא מגבלות, עם אובדן קל בלבד של טווח תנועה.

מהם הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח בשורש כף היד?

ניתוח זה נפוץ מאוד ובטוח מאוד, ומכאן שסיבוכים נדירים מאוד אך יש לדעת אותם.

  • נוקשות וכאבים מתמשכים: לעיתים, נותרת נוקשות בשורש כף היד לאחר הניתוח, המלווה בכאבים קלים עד מתמשכים. שיקום אינטנסיבי ופיזיותרפיה עשויים לשפר את המצב.
  • זיהום ונזק לעצבים או גידים: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון תיאורטי לזיהום ולפגיעות בגידים או בעצבים, אך מדובר בסיבוכים נדירים מאוד בשל הקפדה על פרוטוקולים מניעתיים מחמירים.
  • תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS): תסמונת זו יכולה להופיע לאחר הניתוח ולגרום לנוקשות כואבת במפרק. מדובר בתופעה המשלבת כאבים ונוקשות ללא סיבה זיהומית ועם מקור שאינו ברור. במרבית המקרים, שיקום מיוחד וטיפול תרופתי עשויים לשפר את המצב תוך 6 עד 18 חודשים.
  • התאחות לא תקינה (Malunion): במקרים מסוימים, השבר בשורש כף היד, עלול להתאחות במנח לא תקין, דבר העלול להוביל להגבלת תנועה או כאבים בשורש כף היד. במקרים כאלה ניתן להציע ניתוח לתיקון מנח העצם באמצעות אוסטאוטומיה חוזרת (ניתוח תיקון). עבור מטופלים שסובלים מהגבלה בעיקר בתנועות סיבוביות (פרונציה-סופינציה), ניתן להציע הליך מיוחד לשחזור טווח תנועה זה (ניתוח מסוג Sauvé-Kapandji או Darrach).

ד"ר פרנק אטלן
מומחה בכיר לכירורגיית כף היד ומיקרוכירורגיה

ד"ר פרנק אטלן