שבר שורש כף יד – דיסטל רדיוס

שבר דיסטל רדיוס (שבר בשורש כף היד) – טיפול וניתוח

מהו שבר דיסטל רדיוס?

שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס, הנקרא גם שבר שורש כף היד, הוא אחד מהשברים הנפוצים ביותר בכל הגילאים. השבר נגרם לרוב כתוצאה מנפילה על כף יד פרוסה קדימה, לעיתים כתוצאה מנפילה מגובה העמידה. השבר מתרחש בקצה התחתון של עצם הרדיוס, הנמצא בסיכון גבוה לשברים, במיוחד בקרב אנשים עם אוסטאופורוזיס, שהיא תופעה של ירידה במינרלים בעצם עקב הגיל.

סיבוכים מיידיים

שברים בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכולים להוביל לסיבוכים מידיים, כגון:

• • פצע פתוח בעור: מכיוון שהרדיוס והאולנה נמצאים קרוב לעור באזור שורש כף היד, שבר חמור עלול לפרוץ דרך העור.
  • לחץ עצבי: במקרה של תזוזה משמעותית של העצם, החלק השבור עלול ללחוץ על העצב המדיאני הנמצא בצד הפנימי של שורש כף היד. זהו מצב זמני לרוב, ותסמיני הלחץ העצבי משתפרים בדרך כלל לאחר חיבור חלקי העצם למקומם.
  • פגיעות נוספות: שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס יכול להופיע יחד עם שבר בקצה (סטילואיד) של האולנה או פגיעה ברצועות סקפולונטיות.

איך מתבצע האבחון?

האבחון של שבר בקצה הדיסטלי של הרדיוס נעשה באמצעות בדיקה קלינית, שבה מתגלים עיוותים במבנה שורש כף היד ובחינת סימני לחץ עצבי או פציעות עור. צילום רנטגן מאשר את השבר ומספק מידע מפורט על היקף התזוזה, מידת מעורבות המפרק, מספר חלקי העצם, והאם קיימים חלקי עצם קטנים שלא ניתן לשחזר (שבר מרוסק).

אפשרויות טיפול

• • טיפול שמרני: אם השבר לא זז ואין סימנים לחוסר יציבות, ניתן לטפל בשבר באמצעות גבס בלבד, ללא צורך בניתוח.
  • טיפול כירורגי: במקרים של תזוזת עצם משמעותית או סיכון לתזוזה, יש צורך בניתוח. הניתוח כולל חיבור מחדש של חלקי העצם ("רדוקציה") וקיבועם ("אוסטאוסינתזה") בעזרת פינים או לוחית עם ברגים.

הנחיות טרום-ניתוחיות (בהרדמה כללית)

• • בדיקות טרום-ניתוחיות:
    • מתחת לגיל 30: בדיקות דם מלאות, כולל תפקודי כליות, קרישת דם ומשקל.
    • גיל 30-40: בנוסף לבדיקות הנ"ל, דרוש א.ק.ג.
    • מעל גיל 60: בנוסף לכל הבדיקות, יש לבצע צילום חזה.
  • הנחיות צום לפני הניתוח:
    • בשר: צום לפחות 8 שעות.
    • אוכל אחר: צום לפחות 6 שעות.
    • סיגריות: להפסיק לפחות 6 שעות לפני הניתוח.
    • מים: להפסיק לפחות שעתיים לפני הניתוח.
  • הנחיות מיוחדות לתרופות:
    • יש להפסיק תרופות מסוג Saxenda/Ozempic שבוע לפני הניתוח.
    • יש להפסיק Metformin לפחות 48 שעות לפני הניתוח.
    • אם נוטלים Coumadin, יש לבצע מעבר ל-Low Molecular Weight Heparin.
    • יש לעדכן את הצוות במידה ונוטלים Coumadin, Metformin, Saxenda/Ozempic או אינסולין להמשך תיאום.

הנחיות לאחר הניתוח והחלמה

• • קיבוע פנימי באמצעות לוחית:
    • אין צורך בגבס לאחר הניתוח אם נעשה שימוש בלוחית לקיבוע השבר. ניתן להתחיל שיקום מיד לאחר הניתוח, תוך הקפדה על שמירת התחבושת נקייה ויבשה.
    • מומלץ להימנע מהרמת משקל העולה על 500 גרם עד לפגישת הביקורת.
    • ניתן לבצע פעילויות יומיומיות, אך אין לבצע פעילות פיזית עם היד המנותחת לפחות שישה שבועות.
    • ניתן להשאיר את הלוחית באופן קבוע, אך ניתן להסירה אם היא גורמת לאי נוחות בהמשך.
  • טיפול שמרני באמצעות גבס:
    • במקרים שטופלו בגבס, יש לשמור על הגבס למשך כ-6 שבועות, ולעיתים אף יותר.

בכל מקרה, לאחר הסרת הגבס או קיבוע אחר, יש להתחיל שיקום מתאים לצורך החזרת התנועתיות וחיזוק השרירים בשורש כף היד. חזרה לעבודה מאומצת ופעילויות ספורטיביות אפשרית באופן הדרגתי החל מהחודש השלישי. יש לציין כי השגת חזרה לתפקוד מושלם של שורש כף היד נדירה, אך ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות יומיומית ללא מגבלות, עם אובדן קל בלבד של טווח תנועה.

סיבוכים אפשריים

ניתוח זה נפוץ מאוד ובטוח מאוד, ומכאן שסיבוכים נדירים מאוד אך יש לדעת אותם.

• • נוקשות וכאבים מתמשכים: לעיתים, נותרת נוקשות בשורש כף היד לאחר הניתוח, המלווה בכאבים קלים עד מתמשכים. שיקום אינטנסיבי ופיזיותרפיה עשויים לשפר את המצב.
  • זיהום ונזק לעצבים או גידים: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון תיאורטי לזיהום ולפגיעות בגידים או בעצבים, אך מדובר בסיבוכים נדירים מאוד בשל הקפדה על פרוטוקולים מניעתיים מחמירים.
  • תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS): תסמונת זו יכולה להופיע לאחר הניתוח ולגרום לנוקשות כואבת במפרק. מדובר בתופעה המשלבת כאבים ונוקשות ללא סיבה זיהומית ועם מקור שאינו ברור. במרבית המקרים, שיקום מיוחד וטיפול תרופתי עשויים לשפר את המצב תוך 6 עד 18 חודשים.
  • התאחות לא תקינה (Malunion): במקרים מסוימים, השבר עלול להתאחות במנח לא תקין, דבר העלול להוביל להגבלת תנועה או כאבים בשורש כף היד. במקרים כאלה ניתן להציע ניתוח לתיקון מנח העצם באמצעות אוסטאוטומיה חוזרת (ניתוח תיקון). עבור מטופלים שסובלים מהגבלה בעיקר בתנועות סיבוביות (פרונציה-סופינציה), ניתן להציע הליך מיוחד לשחזור טווח תנועה זה (ניתוח מסוג Sauvé-Kapandji או Darrach).
    קראו גם על תסמונת תעלה קרפלי